#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תצג. לרב נחמן שאמר גבו מעות יש לו גבו קרקע אין לו קשה והרי<br>אמר שיתומים שגבו קרקע בחובת אביהם בעל חוב חוזר וגובה אותה מהם? 	"רשב""ם תירץ שבאמת אין קרקע זו נחשבת מוחזק, ומה שהבע""ח גובה מהם הוא משעבודא דרי נתן שאומר הבע""ח ליתומים שכמו שהשתעבד הלוה של אביכם לאביכם כן השתעבד גם לי. והתוס' (ד""ה לטעמייהו) תירצו שרב נחמן עצמו סובר שבין גבו קרקע ובין גבו מעות בכור נוטל פי שנים שהקרקע נחשבת מוחזק ולכן יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם בע""ח חוזר וגובה מהם."	בבא בתרא קכה. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תצד. אמר נכסי לסבתא ואחריה ליורשי והיתה לו בת נשואה ומתה בחיי בעלה ובחיי הסבתא ואח""כ מתה הסבתא האם בעלה זוכה בנכסים ומדוע ? "	"לרב הונא הבעל זוכה בנכסים שכל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי, ולכן היתה הבת מוחזקת מחייה בנכסים, וכשמתה ירשה בעלה. לרב ענן אין הבעל זוכה בנכסים שליורשי אמר ולא ליורשי יורשי. בני מערבא אמרו שהלכתא כוותיה דרב ענן שאין הבעל יורש אבל לא מטעמיה אלא משום שאין הבעל יורש בראוי. רבה אמר שמסתבר טעמם של בני מערבא שהרי אם קדמה הסבתא ומכרה מכירתה מכירה. לרשב""ם רבה פירש טעמם של בני מערבא דחשבי ליה ראוי לגבי בת, דליכא למימר כאומר מעכשיו דמי, דהא אם קדמה הסבתא ומכרה מכירתה מכירה וכשתמות הסבתא לא תטול הבת כלום. לתוס' (ד""ה לטעמייהו) לבני מערבא הוי ראוי משום שלא היה לבעל ולאשתו שום חוב על הסבתא שישתעבד לו הקרקע, ולרבה הוי ראוי משום שאם מכרה מכירתה מכירה. ועוד כתבו שרבה סבר שכל האומר אחריך כאומר מעכשיו דמי והוי כאילו הבת מוחזקת מעיקרא, אלא משום דאי קדמה ומכרה מכירתה מכירה הוא דהוי ראוי, ואילו בני מערבא סברי דמטעם שמכירתה מכירה לא הוי חשוב ראוי אלא סברי דלאו כאומר מעכשיו דמי ולא הוחזקה בם מעולם."	בבא בתרא קכה. - קכה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תצה. להלכה האם הבעל נוטל 1) שבח נכסי אשתו לאחר מותה 2) מה שהלותה אשתו מנכסי מלוג 3) הוזקה אשתו ומתה? 	"1) כתבו הרשב""ם והתוס' (ד""ה אמר רב) שנוטל שהרי ברשותו השביחו <sup>רנח</sup>.<br>2) כתבו התוס' שאינו נוטל דהוה ראוי <sup>רנט</sup> .<br>3) כופר אינו נוטל. שאר נזקים לרבי נוטל ולרבנן אינו נוטל.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>רנח.  כתב הרשב""א שאם נפלו נכסים מאביה או מאבי אביה לאשה ולשאר יורשים וקודם שחלקו מתה האשה נוטל הבעל בשבח כמו שהיתה נוטלת היא, כיון שאין בעיקר ירושת האשה חלק לאחר עמו .
<br>רנט.  כתב הרשב""א שלר""י מיגש בעל נוטל הלוואת אשתו, דלגבי בעל מוחזקת היא דכל מה שיש לאשה יורש בעלה, ולא אמרו אין הבעל נוטל בראוי אלא בראוי דירושה. והרא""ש  (סי' יא)  כתב שאם הלו תה האשה מנכסי מלוג שלה כשהיתה תחת בעלה ומתה הבעל יורש ההיא מלוה שהרי לא כדין הלותה קרן של נכסי מלוג שלה שהקרן ברשותו הוא ליטול הימנו פירות .</span>"	בבא בתרא קכה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תצו. יתומים שגבו מעות בחוב אביהם האם אמם גובה מהם כתובתה בזה""ז ומדוע? "	"כתבו התוס' (ד""ה ואין) שגובה מהם,שבזה""ז תקנו הגאונים שאשה ובע""ח גובים ממטלטלים דיתמי, וגובה אמם מהם שמשום דר' נתן חשיב כאילו גבאן אביהם מחיים."	בבא בתרא תוס' קכה:		
